1128 – בייקר פציפיסט. אני לא בודק שוב את דעתי על פציפיזם דפוק. נדמה לי שעלה איזה ריח באוש של קומוניזם. אבל היה נראה לי שיהיו פה כמה מטעמים על ה"טובים". בודק. חוזר אליכם עוד מעט.
1153 – היתה שיחה קלה עם העוף. ואז גיליתי אוצר. בייקר אוצר. אני אשתמש בספר ובסגנונו עוד רבות. לפעמים (לרוב?) בצורה הפוכה למה שהתכוון הפציפיסט. אחזור לספר הזה ואולי אקנה אותו.
שורשי המלחמה – דונלד כגן. בהחלט יש מה לקרוא. אתחיל בסיכומים ואראה אם יש סיבה לרדת לפרטים. גם עברית, גם סיכומים. חזק.
רגשות דתיים, חופש הביטוי, והמשפט הפלילי – אפשר בהחלט לקרוא את הסיכום הראשון, אולי השני, וזה נראה מספיק. אפשר גם לצלם את הדפים – הם לא רבים.
הליברליזם בישראל – מנחם מאוטנר. קשה לי לרפרף שם, אבל בגלל שהכל אקטואלי ומעניין. הכל או לא כלום כזה. נראה…
1240 – עייף ורעב ברמות על. נראה לי צריך לעשות משהו בעניין פרונטו.
היי יהודית,
הנה הרשימה:
עשן אדם
סאבית
האיש במצודה הרמה – פיליפ ק. דיק
ריגול סובייטי – קומוניזם בארץ ישראל – איסר הראל
תפוס ת'יהודי!
המלחמה בסלמנדרות
הצרה עם האיסלאם
הרבה ששאלות מתעוררות פה…
עוד ספרים?
אין לך מספיק שלא קראת?
אתה קורא (או יותר מדוייק – קונה) ספרים כדי לא לכתוב?
האם הספר "סאבית" עורר בך תקווה לגבי המוכרת?
האם זה משנה שהתקווה התעוררה, אם היא בת 66 לפחות?
(לא התקווה בת 66. המוכרת)
אם זה כל כך מעורר אותך, ואם מם כל כך עוררה אותך, לא הגיוני שתחפש לך סאבית איפה שמחפשים?
והינתן העידן החדש וההשקפות החדשות והאופי החדש – לא כדאי שתחפש סאבית בכל העולם?
מה עם טינה? לא סאבית (כנראה), אבל מחכה לתשובתך.
אישה, באירופה, שתאמץ אותך לפחות כפליט, אבל כנראה תשמח ליותר – ואתה לא מתעסק עם זה?
עד כדי כך אתה לא סובל סמולנים?
טוב בסדר, נודניקים, הנה אני כותב. טראח אני מוציא לכם סיפור!
קרוקֶד רידֶר
או
הקורא המושחת
שם חרא בעברית. נחשוב על זה.
בקיצור. הקורא, נקרא לו גימל, אין לו כסף. אבל הוא רוצה לכתוב, ובשביל לכתוב, הוא חושב, וזה לא מפתיע אף אחד שהוא חושב ככה, בשביל לכתוב אני צריך ספרייה בבית, לשאוף חומר והשראה. אז הוא נכנס לאתר סימניה.
ואז הוא קונה ספרים מיהודית. הוא ישר מרגיש שמדובר פה בסמולנית תמימה לפחות, ואולי ואפילו כנראה סמולנית תמימה בודדה משוועת לגבר בכלל ולגבר קורא בפרט. מאלה שגם יודעים לדבר על משהו אחר מכסף וכדורגל, היא אומרת לעצמה, ולא מרגישה שגימל יושב לה על הכתף ומאזין. הוא ישר מבין גם שיש כמוה בערמות. אז בשניה הוא ממציא שיטה.
נגיד שאתה, הוא אומר לעצמו, תזמין בין אחד לנגיד עשרה ספרים מנגיד יהודית כזאת. עכשיו יש אלגוריתם:
אפשרות אחת: היא לא מבקשת כסף מראש. נהדר. היא שולחת את הספרים. אתה אומר לא הגיעו. או שאתה אומר אין לי כסף מה תעשי לי? או שאתה אומר אין לי כסף תתבעי אותי.
אפשרות שתיים: היא כן מבקשת כסף מראש, הזונה. אז אתה משלם ואומר אחר כך לא הגיעו תחזירי לי ונהיה לא נעים. לא צריך להיות מגעיל ממש, רק קצת. יותר קורבן ממאיים, כן? ואין לי כסף ותחזירי לי שוב נתתי אימון ובטח שנדפקתי מעניין שזה תמיד קורה לי לא יודע איך זה ובטח ובטח חשבתי שזה לא יקרה לי דווקא באתר כזה של אוהבי ספרים. אתה משוכנע שהיא תחזיר, כי היא סמולנית תמימה ובודדה, אז הסיכון קטן. אם אתה מרגיש שהיא לא כל כך כזאת תמימה אתה יכול פשוט להעלם לפני התשלום (ובלי הספרים – לא הרווחת לא הפסדת) בתואנה לא קשורה.
מן הסתם צריך לעשות את זה בזהות בדויה, כי הסמולניות תתחלנה לקרקר אחת לשנייה אחרי כמה זמן. וגם צפוף, כלומר על פני זמן קצר, מאותה סיבה. עד שהתרנלוגות תגלנה שהביצים נחטפות מכולן, והן לא מקרה מבודד – יש לך עשרות ספרים מובחרים. או מאות, אם אתה קצת אינדסטריוס מדרפקר.
בעיות שצריך לפתור:
ווצפ, ביט – זה הדבר המתבקש. אבל זה מזהה אותך גם בגלל הטלפון וגם בגלל החשבון בנק. טלפון אולי אפשר לעשות אנונימי על מספר אחר. אבל הביט זה בעיה. איך משלמים? אם אני לא מוצא איך אז אפשרות שתיים הולכת. למעשה זה לא נורא. פשוט עושים יותר מאפשרות אחת. אבל יש לזכור שגם שם אם אתה לא מתקשר מטלפון זה חשוד. אז בכל זאת צריך לעשות קו ייעודי. גימל המשוגע לא יעשה את זה ויתחיל לברוח גם מזה.