הקינה של עידן היא על זה שאבדה נשמתו של הכדורגל האירופי. אנסה לדייק את דבריו שלו, כולל לשים דברים בפיו. ולמה לשים דברים בפיו? הרי זה לא יפה ולא מקובל, יטען הטוען. אוקי, אז זה למה: כי עידן כותב (בכתבה הזאת) באופן מעורפל ורשלני, ובלי שמדייקים אותו, קשה לענות.
הנה הנקודות שלו – ואני חושב שהוא יסכים איתי על התימצות הזה:
1 – הוא מדבר על כדורגל מועדונים. כדורגל מדינות לא מוזכר. 2 – הוא מקונן על זה שאבדו ההקשרים הפוליטיים (כולל דתיים, לאומיים, לאומנים, גזעיים, גזעניים וכו' וכו'), שגרמו לקהל לאיכפתיות מהמשחק. 3 – הוא מרגיש לא נוח עם (2), כי הוא וקוראיו לא אוהבים להיות בהקשרים כאלה. אז הוא רוחץ בנקיון כפיו ע"י הערות כמו "ואני לא יודע אם זה טוב או רע" וכאלה – אבל אווירת הקינה שולטת לגמרי בדבריו. 4 – שזורה בדבריו הטענה, אם כי שוב לא בבהירות מספקת, שמועדון כדורגל מייצג את המדינה שממנה בא – ומשם אמורים לבוא ההקשרים האבודים. 5 – הוא מקונן על חוק בוסמן ודומיו, שגרמו שכל שחקן יכול לשחק בכל מועדון שישלם לו יותר. כלומר שאין שום קשר נאמנות בין השחקן לקבוצתו, ואובדת המשכיות שנחוצה לבניית אהדה אמיתית. 6 – כבר הרבה זמן שהתהליך הזה הולך ומחמיר, ומי שהחזיקו את החולה בהנשמה מלאכותית-משהו היו רונלדו ומסי העילויים. וכשהם הלכו – הלך החולה ואף אחד כבר לא בא לבקר. עוד שנייה הוא מת מבדידות. 7 – בזמן האחרון לאף אחד לא איכפת מהכדורגל הזה.
להלן שגיאותיו, לפי הסעיפים:
1 – הוא מדבר על כדורגל מועדונים כאילו היה כדורגל מדינות. עובדתית – הוא טועה. אני טוען שכשבאיירן משחקת נגד יובנטוס, האוהדים בדיסלדורף ובמילאנו לא מיוצגים במשחק, והם אדישים ולפעמים אף עוינים את הקבוצות מהמדינות שלהם. 2 – הקהל של הקבוצות אוהד את קבוצתו, ובמרץ רב. לא ראיתי ירידה בזמן האחרון, בתפוסה, בהתלהבות, בהתלהמות. שוב, יש פה בעיה עם העובדות. 3 – אני מבין למה הוא לא מרגיש נוח, אבל זה היה רלוונטי פה אם היה מדבר על כדורגל מדינות. שם מתבקשת נאמנות וכל החרא הזה, ואם אין אותה, אז יורד העניין. אבל בכדורגל מדינות אין חוק בוסמן. 4 – עניתי על זה בסעיף (1). 5 – חוק בוסמן קיים כבר אלף שנה (לפחות, ובלי שום הגזמה), ועזר לכדורגל מועדנים להיות הדבר המדהים שהיה. אני מסכים (עם הסתייגות ענקית שתובהר בסעיף 7) שיש חוסר עניין עכשיו, אבל לא מהסיבה הזאת. זה משהו שגם לפי עידן, קורה בזמן האחרון, ולא מימי חוק בוסמן. ובכלל – אני רואה עדיין שחקן שהגיע לפני רגע לקבוצתו החדשה, מבקיע שער, ורץ אחוז טירוף לקהל אחוז טירוף לא פחות ממנו. ואם יעבור לקבוצה אחרת בשנה הבאה ויבקיע שם – זה ייראה בדיוק אותו דבר. כולם אחוזי טירוף – ועידן טוען שהעניין אבד? לא מכובד! 6 – רונלדו ומסי לא החזיקו שום דבר. הם היו בליגה הספרדית, והליגות האחרות פרחו אפילו יותר ממנה. במפעל האירופי זכו קבוצות אחרות לצד ברצלונה וריאל, וכל העולם אהב מאוד לראות את ליברפול נגד אינטר, נגיד. עידן פשוט לא ידע להסביר משהו שלא התיישב לו טוב, אז הוא המציא הסבר רעוע מאוד. נסכם – מה שהחזיק את העניין זה לא רונלדו ומסי כתופעות אל-טבעיות – זה כדורגל מרהיב מסיבות ברורות למדי. 7 – הגענו לשורש הבעיה – אני רוצה לדייק "קצת" את טענתו של עידן – בזמן האחרון לאף אחד לא איכפת מהכדורגל הזה – ב י ש ר א ל.
אהה… בישראל… אז מה קרה בישראל?
בישראל, בגלל המלחמה ויחס העולם למלחמה, קרו שני דברים, ש(עדיין) לא קרו בשאר העולם: 1 – אנחנו תחת איום קיומי, שזו סיבה מספקת לא להתעניין בהרבה דברים, כולל בכדורגל. יש מצב שזה יקרה גם באירופה הצ'מברלינית בקרוב. 2 – הבשיל פה תהליך כמעט הפוך ממה שמקונן עליו עידן. אתן את ההסטוריה בקצרה:
היה היה, מזמן מזמן, כדורגל מדינות, וגם כדורגל מועדונים שדמה לו מאוד. היו בשניהם הרבה מאוד לאומנות ושנאת האחר, והם היו דומים זה לזה עד לזרה. הם היו ירודים ברמתם, ומאוסים ברוחם הפשיסטית. תהליכים שמחוץ לכדורגל, כמו שתי מלחמות עולמיות איומות, נצחון המערב הליברלי בקרב וברוח, גלובליזציה ברוכה וכיו"ב – גרמו לשינויים גדולים לטובה. כדורגל המדינות נהיה קצת יותר מכבד ופחות שטוף שנאה. אבל זה עוד כלום לעומת מה שקרה בכדורגל מועדונים. הוא הפסיק כמעט לגמרי לייצג מדינות, וייצג יותר ויותר מועדונים. ואז חוק בוסמן ונהלים אחרים, הביאו לכך שהכדורגל היה חופשי משטויות והתפתח לדרגות חדשות. ואנשים אהבו, ונטרפו, ואהדו, והלכו למשחקים, וראו בטלביזיה, והכל היה סבבה. שום ירידה בעניין ושום נעליים.
ואז באו המוסלמים.
נו, ומה אתם חושבים שקרה? הכל נהיה כיף? כמו כל פעם שהמוסלמים מגיעים? רמז: לא. מי שמרגיש שזה גזעני עדיף שיעוף מהדף הזה כבר עכשיו, כי מכאן זה הולך להתדרדר מהר והרבה. שוב, כתוצאה מתהליכים שלא קשורים לכדורגל, הם באו עם כסף שלא נודע כמותו מקודם.