0902 – ממשיך תמרתון. מדביק מאתמול:
1 – זכור שחציוני-פלוס-הרבה זה נהדר, אבל גם חציוני זה הישג מעולה.
2 – זכור שלהנות יהיה נהדר, אבל התמדה תוך סבל זה גם מוערך, וגם מאמן.
3 – זכור לעמוד חלק מהמשמרות.
4 – זכור להשתמש בכלים שברשותך (כמו נשימות ומנוחות ואהבה עצמית).
5 – זכור שהמרתון לא מקנה לך זכות לאכול שטויות.
1142 – היום אין חדווה כמו אתמול, וגם אין סבל גדול. ממשיך בשלי. 3 שעות כבר עברו בעבודה.
מתקדם טוב, אני חושב. קשה לי לשפוט, כי אני יודע שכשאין לי חשק, אני נוטה לא לראות התקדמות.
בכל מקרה, אני ממשיך עכשיו עד 1400, כי (א) יש מצב שאני גומר את המדבקות עד אז. (ב) אני אסיים שליש נוסף בגאווה.
1200 – יאללה 1200 אני בסשן עם דייב שבור הלייב (מטס וזה)(אני נורא מצחיק! דייב-לייב זה לא יאומן).
1613 – ב 1400 נגמר השליש השני בציון 93. לא 100 כי כל ההתחלה שלו היתה בבאסה.
ישנתי קצת, ועכשיו אני מוכן להמשיך, אבל יש בעיה עם שרת הביניים. לא ברור איך ממשיכים מפה.
אני בטח יכול לעבוד על משהו גם בלי השרת, אבל זה יהיה לא יעיל בעליל יא דביל.
אני בינתיים משעשע את עצמי בחלקלוקי לשון, כמו שאתם כבר הבנתם.
לדוגמה, זה הקומיט האחרון שלי:
working on printing the sender name – but remote server is down so there is no availibilibilibility for testing. Korea!
אעדכן.
1711 – לא כדאי לעבוד, אז שלוש שעות אלמד גרמנית, מה שתיכננתי לעשות מחר. מחר אעבוד שלוש שעות במקום ללמוד.
אני עושה את זה כדי לא לשבור את המרתון, ולא לקפד את הישגי האימונים. דני-ספרטני הוא שמי החדש.
סתם, בכלל לא מרגיש פה כמו בספרטה. יותר כמו אתונה.