1124 – עובד מתשע פלוס קצת. סשן עם האנה. יפה שקמתי מהר.
בלילה לא נרדמתי. שילוב של התרגשות מריטה, תיסכול מהעיניים של אבא שלי, עצבנות כללית שמחמירה בזמן האחרון.
צריך לכתוב יותר.
בסוף לקחתי כדור וישנתי שש שעות די טובות. קמתי מאוחר, בתשע.
אני נתקל היום בבעיה ידועה, שיש הרבה דברים לעשות, ואז אתה לא ניגש לאף אחד מהם. אז ניגשתי יפה לכמה דברים ונגעתי בהם מספיק לעת הזאת.
עכשיו מגיע שלב שני – כניסה לעבודה רציפה על משהו. אבל אני מבולגן ומטורלל…
1200 – אז עכשיו, מול שירה, אני אכתוב פה חצי שעה. המטרה היא "לסדר את המחשבות", או לעודד, או לתכנן, או להתחזק, או "לנקות את הראש", או "לפנות את השולחן" – הרבה דברים – וברקע יש את המחשבה הלא מוכחת שככל שאכתוב יותר, יהיה לי יותר חומר גלם לספר. הממ…
המצב כרגע הוא שאני בכל זאת עייף, אוברוולמד על ידי עבודה וסידורים ודאגות. זה מצב די קבוע וצריך ללמוד להשתכלל בו כי זה הולך להיות ארוך.
במקום להאבק על חיים נורמלים, אני חושב על להשלים עם תקופה קשה, לא שמחה*, שבה אתה מנסה לשרוד, להצליח-כמה-שאפשר, להתמודד-נכון, ולצאת ממנה כשיתאפשר – במצב הטוב האפשרי.
אני בטוח שאפשר לנסח את זה יותר אופטימי, ואולי כדאי, אבל לא בטוח. יכול להיות שכדאי לנסח את זה כמו מלחמה, ולנצח בה. ההיפים הרופסים צריך להפסיק להקשיב להם. עדיף להקשיב, בעת הזאת, לווינרים האובססיביים מהספורט ומהמלחמות. לצערי, אבל עדיף.