24-08-23

1802 – שישי. ערב. עושה תרגיל של לכתוב ולחשוב ביחד. הנושא: האם צריך ביפ (בסיס ידע פרטי, PKB) או פשוט להיות קצת יותר מסודר כמו שאנשים היו פעם?

יש לי רושם שהביפ מעכב יותר מעוזר. הוא חלום ראוי בהחלט: אתה יושב מול מערכת אחת, אובס או וורדפרס , לא משנה, וכל מה שאתה צריך בכל עניין בעולם נשלף בקלות. אבל בשביל הכלליות הזאת אתה צריך לשלם מחירים ועבודה רבים, כמו בשביל כול כלליות. ומה יהיה רע אם גרמנית אלמד עם קלסר, אכתוב ספר בוורדפרס (לא בוורד, כי פה יש סיבה, שאולי נדון בה אח"כ), ויהיה לי תוכנת פתקים כדי לא לשכוח סידורים, ואולי אותה תוכנה, או אחרת, לרשום/להקליט לי נקודות למחשבה.

את האחרון אני צריך בכלל? האם לא סיימתי את תפקידי כהוגה רחב אופקים ועמוק כאוקיינוס ואדיר ביצים המעורה בפרטים של כל דבר ודבר? הרי אין לי כוח לזה. אני מעדיף עכשיו להיות בודהיסט-נמנע-מפוליטיקה עם גג שניים-שלושה תחביבי שכל. לא צריך ביפ בשביל זה. הא לך מהלומה – די צפויה כשאתה כותב – שהאמת קופצת לך לפנים בבהירות (מכאיבה במקרה הזה). אתה לא פילוסוף. הדלת הזאת נסגרה.

די עצוב, שבו ביום שביפ קיבל את שמו העברי, הוא הוטח לארכיון אחרי שלוש פסקות-חשיבה. איזו השפלה – ביפ בארכיון. אללי!

זה היה מהיר… לא נגמר הסשן וזהו. הנושא הבא: אני רוצה לכתוב ספר? אם כן – למה?

1901 – או האם אני רוצה לכתוב בכלל? אז… אין לי כוח לכתוב מסודר, אז אכתוב בשלושה חלקים בעד, נגד, לא ברור. זה אצלי לא מסודר, כן?

בעד

  • בנות מתות על זה. אפשר לשאול על זה שאלות (= אלעזש).
  • זה מסדר לך את הקורות חיים.
  • במקרה הלא צפוי של הצלחה – זה מסדר לך את חשבון הבנק (ופותח דלתות וכאלה. ופותח רגליים, אבל את זה כבר אמרתי).
  • אני זוכר, במעומעם, שיש בזה הנאה.
  • זה נותן לחיים שלך משמעות.
  • זה נותן לפנאי שלך משמעות.
  • זה נותן לך לברוח מהשיממון של החיים והתקופה. אלעזש.

נגד

  • לא כזה בא לי. עובדה. אני זוכר, במעומעם, שיש בזה הנאה.
  • יש משמעויות אחרות, יותר קלות ואולי יותר חשובות.
  • אין כוח להתחייבות הנדרשת אחרי עבודה וסידורים, במיוחד בתקופה קשה. זה ממרר עוד יותר את החיים.
  • היתרונות למעלה הם או של אגו או של בנות. זה לא ממש עובד לי הדברים האלה. כלומר אם אהיה רגוע ופחות מועק מהצורך לכתוב, יהיו בנות.
  • הדיעות שלי יסבכו אותי.
  • אני לא מפנטז על כתיבה אחרי שהספר יוצא ומצליח. אני מפנטז על ים וחתולים ושקט וחוסר מחוייבות. אז אם זה אמצעי לעבור שלב עדיף כבר לתכנת.
  • זה מעלה לי את כל החרא של העולם והנפש, ולא פותר כלום. עדיף להשקיע בדברים פותרים ו/או מרגיעים. אז לברוח ממשהו זה לא פה.

לא ברור

  • יש מצב שאצליח לשנות מאוד את נושא הכתיבה, ואז זה ייראה אחרת.