0705 – מתחיל. סעמק. איזה יופי, יום חדש, מחשבה יוצרת מציאות, כיף לי.
טוב, עכשיו ברצינות. אני רוצה גם לנהל יומן עשייה כדי ללמוד ממנו, וגם לכתוב דברים מחזקי יעילות ומחזקי נפש.
אני חייב את יומן העשייה כי ראיתי שקשה לי לראות את העבר במבט כל, אפילו אם הוא קרוב כמו שבוע שעבר, או אפילו אתמול.
המבט-לאחור שלי תמיד היה גרוע מאוד. אולי של כולם ככה, לא יודע. לכן אני רוצה לג'רנל בזמן אמיתי.
מבחינת כתיבה מחזקת – לא יודע שזה עובד, מנסה.
0600-0700 – התעוררתי. שעה לגיטימית של בוקר דוקטור.
0700-0800 – סשן ראשון לבד. התארגנות. חציוני מוטרד.
0800-0900 – המשך התארגנות. הכתיבה הזאת. גושדוש. חציוני רגוע.
0900-1000 – השאלה היא אם לכתוב חצי שעה את מה שרץ לי בראש ויכול לעזור לי נפשית, ולכן בעבודה, או לעבוד.
החלטתי לעבוד. חציון רגוע. איסופים בממשק.
1000-1100 – רנאטה. ממשיך לעבוד. נזכרתי שתמיד טוב לשמור על החציונים. לא נכביר מילים עכשיו, אבל יש מלא מה להכביר, אם הייתי בוחר להכביר. איסופים בממשק.
1100-1130 – לֵיילה. התחלתי בסדר אבל אז נילו מאחרת שוב, ואפילו לא יודעת מתי תגיע. יש מחרב ריכוז יותר מזה? כל דבר שיעור, וכל השיעורים נגמרים בזה שתשעים אחוז מהבעיה זה תוספות כעס, חשש, הדמיות, לחץ. אז אני מנסה להיפטר מזה. ארד להורים ב 1130 כמו שתיכננתי, בלי לחרב את המצברוח, בלי לקונן על הסשן האבוד. זורם הלאה בתוך המשימות.
זין. טוב, אני מסכם שבינתיים עבדתי שעתיים על כץ. אני מנסה, בגלל העומס והחג, לחלק את העבודה ככה שאצבור 24 שעות בשישה ימים (השבוע בעצם שלושה ימים אבל כל יום נחרב לי עם הסידורים). צריך ארבע ביום. אני אנסה אבל כמה שיותר שיישארו אם אפשר ימים פנויים בסוף. אתמול עבדתי שעתיים. היום בינתיים גם שעתיים. זה כמובן לא מספיק.
אז כרגע אני עומד על 4 מ 24. היום צריך להגיע ל 8 בשביל קצב המינימום.
1230-1430 – מנסה לתת עבודה רציפה לפני מריאן.
יאללה נגיד שעתיים. 6/24. צריך לתת גז, אבל לא בהכרח היום.