0751 – בוקר. מנסה להשתמש בכלי הזה יותר.
1110 – אחרי שלוש שעות אני מתחיל להילחץ כי ככה אני. אבל כשאני בוחן מה עשיתי, אני רואה שהייתי מפוקס כל השעות האלה, חציוני פלוס. מעריך שחצי על סידורים וחצי על כץ. זה כמעט אידיאלי. פלוס זה: נא לזכור שעומס משימות וסוגי משימות יכול לשתק אותי לגמרי, והיה משתק, אבל במקום זה, אני על הבוקר ממפה ומתכנן הכל והלחץ יורד פלאים. (חוץ מהלחץ הקמאי הזה של "אולי לא עשיתי כלום ואני בעצם מאבד זה" שצץ תמיד, בלי כמעט קשר למה שקורה).
אז הנה – שלוש שעות ראשונות מצויינות.
1426 – עוד 3 שעות עברו. מאוד דומות. יותר כץ מסידורים. עכשיו אמור כל רגע להקרא למעבר של האתר התדמיתי. מתחיל גם להתעייף קצת. ביטלתי את הפילטיס בחמש. יש תרופות, הורים, ובכל זאת ספורט כלשהו. ולהמשיך לחבוץ.
רושם פה על מה עבדתי אם ישאלו אותי:
מסמכים-אילת-טריומף.
התכתבות עם אקטרה-ריטייל.
אתר תדמיתי – הכנות למעבר. אמור להיות גם מעבר בשעה הקרובה. מחכים לסלקום. מוסיף יום אחרי: בסוף היום היתה התעסקות מסביב לאתר. די הרבה.
1520 – אני על סף סיום סשן, ולמרות שאני בהחלט בסדר, אני מתחיל להחלש מנטלית ולהרגיש כאילו אני לא בסדר. אולי צריך לעשות הפסקה? כשהחלטתי על הסדר החדש אמרתי 8-6 עם הפסקה באמצע. איפה ההפסקה? טוב אין ממש זמן להפסקה, ועלולים להצטרך אותי פתאום בגלל הוורדפרס. אני פשוט אנוח חציון כרגיל. ואנסה לזכור שאני פועל לפי התוכנית ואין מה לשקוע באי-סיפוק, כי הוא מוטעה.