0856 – התעוררתי עם השעון ב 8 (נדיר). התחלתי בקושי 0830. בכל זאת סשן התארגנות ב 9.
1100 – עברו שעתיים. בוא נגיד שחצי שעה עבדתי. אני כל כך נסער מאתמול וכל כך מלא חדוות עבודה, שאני לא יכול לעבוד (ווינק ווינק).
אז מה קרה אתמול, בעצם, שאני כל כך מעניין פתאום?
אז זהו, שאתמול התחיל בעצם שלשום. שלשום החלטתי לבעוט. לא ידעתי בָּמֶה אבעט, ולא ידעתי כֵּיצַד, אבל הבנתי שבעיטה תהיה פה, ועוד איך.
או כמה בעיטות. הלואי שהייתי יכול להגיד "בעיטות מבעיתות", כי זה היה משחק מילים שהיה מעניק לי פוינץ אצל הקוראת, אבל זה לא נכון. אולי מעניין, אבל לא עד כדי כך. זה לא ספר אימה פה, סליחה.
אז שלשום יצאתי לשוק – למרות שהיתה עבודה, ויש תלונות, ויש סידורים, והיו אזעקות ובומים לא מבוטלים – אבל אני בעטתי והתחלתי אצל גולדמונד, וקניתי ספר של מאנגר, וקבעתי מסז' עם נטליה, ונפגשתי עם יעל בתאילנדית, ושתיתי בירה בצהרי יום, ועשינו קניות והיה כיף. וידעתי שלמחרת (=אתמול) אני אסע גם לירושלים למוזיאון השעונים וגם לכץ (לא כדי לעבוד, אלא בעיקר כדי לבעוט). כלומר יומיים חופש, בעצם.
נגמר השלשום, הגיע האתמול. הלכתי לעוז ויובל, וביקשתי-דרשתי שלא יפריעו לי עד 13, כי 8-13 אני עובד על התיכנותים, ולא יכול שיפריעו לי כל הזמן. חוץ מזה ביקשתי-דרשתי העלאה, תוך רמיזה (מעודנת, לא מבעיטה) שיש אופציות אחרות בעולם ואני פופולארי בשוק (לא נכון. אולי בשוק תלפיות אני פופולארי, וגם זה רק כי אני שופך שם כסף כל הזמן. בשוק העבודה אני מיושן וזקן), והנה אני נוסע לירושלים לפגישה (לא נכון. אני נוסע לירושלים לסידור לא קשור).
סוכם שלא יפריעו לי עד הצהריים, ונראה מה קורה עם ההעלאה. אין לי ציפיות. אבל התחלתי את התהליך.
אז כאילו לא קרה משהו גדול, חוץ ממישהו שמסתובב ומבלף ועושה כאילו איכפת לו. אבל זה רק כאילו. כי היומיים האלה עשו לי חשק לעבוד, להרוויח, להתעניין, לסדר דברים, לחיות בעולם ולא לידו. לחיות בו זה אומר לשחק יותר, להילחם יותר, להנות יותר, לשלב עבודה עם חופש, לא להצליח לשלב, להתעצבן, להרגע, לשנות את הדרך, לשנות דברים קטנים בדרך הקיימת. להיות יותר שחקן ופחות פחדן.
אז כמו שאמרתי, "אני כל כך נסער מאתמול וכל כך מלא חדוות עבודה, שאני לא יכול לעבוד (ווינק ווינק)". זה לא כל כך גרוע, כי מה קורה בסך הכל? הבוקר לא עבדתי כל כך, אבל לא הפריעו לי ויכולתי לפנטז על השינוי ולכתוב את זה. עוד מעט אתעסק בהפרעות ומי יודע מה היה בבוקר? כמובן שאי אפשר שכל בוקר יהיה תיכנונים ופנטזיות, אבל בוקר אחד זה ממש בסדר. במיוחד אם יש אחר כך מרתון.