0656 – מעתיק מאתמול: "0711 – אבא שלי נכנס לשלב המלחמה בכולם. אנחנו בנסיון להציל את המצב ואת אמא. איזה חרא.
אני מתכונן ליום בסשן הראשון, אבל נראה לי שזה רק בשביל הנפש. יהיה יום-גיהנום."
אז אותו דבר – אבל לא היה יום גיהנום. היה חרא. יש הבדל.
0658 – אני צריך דף חיזוקים. דומה למנטרות.
2207 – נמאס לי לכתוב. מוריד את זה מהחיים. בכלל, אני הולך על לשים יותר זין, כמו מארק מנסון (?) (הסופר). די, אני זקן, ועכשיו אהנה מהחיים. הצהרה מוזרה לעכשיו, שהכל חרא. אבל אולי לא ממש. קצת אטימות, קצת שלווה, קצת אי-איכפתיות, הרבה פחות דרמה. אז אנחנו דורסים את אבא שלי (אחרים לא יקראו לזה ככה גם אם יהיו לו סימני צמיגים על הפרצוף. מה דורסים, מה פתאום). כולם ביבּים. גם ביבים. אז למה לא אני?