0709 – מתחיל את המשמרת השנייה של המרתון.
המשמרת הראשונה היתה טובה מאוד.
הלילה היה רע. לא נרדמתי למרות העייפות, וגם התעוררתי מוקדם.
במשמרת הזאת 0700-1300, עם הפרעה ב 1130 – לקחת את אנג'לה למוניות עמל. אז צריך להאריך אותה עד 1330.
2004 – חגיגות הסיום. זמן לסיכומים.
טוב:
– עבדתי את רוב השעות.
– הבנתי עוד יותר טוב שאין לי את שעות האיכות האלה במשך השבוע.
– ברור שהקלתי מאוד על המשך השבוע.
– חלק מהזמן נהניתי.
– היו שתיים-שלוש נפילות של מצב הרוח, אבל קמתי מהן מהר.
רע:
– חלק גדול מדי מהזמן לא הייתי הישגי, אלא שורדני (שזה בסדר, אבל וויי לייק דיס?).
– לפעמים לא זכרתי שלא משנה כמה בלגן הכול נראה, תמיד יש משימה שאפשר להיכנס אליה והכל משתנה.
– כרגיל – כמעט הכל בא מחוסר רוגע, פחדים, ואי-השלמה.
לקחים והרחבות:
– לעבוד על רוגע.
– לעבוד על כיוונים נוספים שאני חצי מכיר בעזרה עצמית.
– להמשיך להשתכלל. המרתונים הראשונים היו ממש לא מוצלחים והייתי עלול לעזוב את העניין. אין לי נוסחה למתי עוזבים את הדרך ומתי משתכללים בה – אבל בנושא הזה זה די ברור.
– להמשיך להיות חזק והישגי. לפחות עד 1.7, כמו שכבר נקבע.
טוב די. הלאגר שפוך. יש עוד לכתוב, אבל אפשר אחר כך.