0515-0700 – בוקר אחרי 5.5 שעות שינה.
0700-0900 – עובד יפה למרות הבאסה והעייפות.
הבינותי: החופש הרגיע אותי זמנית אבל לא חיזק אותי לקראת החיים האמיתיים.
—
באופן עקרוני, יום ייראה ככה:
0700-0800 – התעוררות
0800-1600 – כץ / סידורי-בוקר / אמא
1600-1800 – ים
1800-1900 – נמנום
1900-2000 – בית / סידורי ערב
2000-2100 – כתיבה מינימום
2100-2200 – מוזיקה מינימום
2200-2400 – הרחבות
תמיד יהיו שינויים, גניבות, וכו – אבל יהיה לוז שהוא וריאציה על הלוז הזה.
כמו היום למשל – לוז זמני, עד שיעל תעדכן:
0530-0700 – התעוררות (עייפות)
0700-1400 – כץ, כולל שעה שינה
1400-1500 – כתיבה מינימום
1500-1600 – מוזיקה מינימום
1600-1800 – ים
1800-2000 – אמא, אמנון, סדר – רשימות מחייבות
2100-2300 – יעל
—
1343 – עבדתי יפה, אבל בסוף הסתכלתי קצת וראיתי את פפ הדביל, שהוציא לי סופית את הרצון לכתוב, או לסיים לתכנת, או לסיים את היום בלי להקיא..
https://www.ynet.co.il/sport/worldsoccer/article/hyocdvr7gg
ראה ציטוט התגובה של מיקי זוהר בסוף. לא פחות כואב לראות אותי מזדהה עם מיקי שלושת הכפים. הבעיה היא שהסמולנים שותקים. תבהירו את עמדתכם, עלובי נפש!