0800 – מתחיל היום אחרי יום חרא ולילה מלחמתי ואכילה רגשית מטומטמת. חוזר להיות לוחם. חייב, למען הנפש.
1909 לעוף – הייתי גיבור ועבדתי למרות העייפות. וגם הייתי עם אמא. אח"כ הלכתי לים ואכלתי פלאפל. עוד מעט דוש ואני מוכן ומזומן להתקפת טילים.
1939 – התרעה. אני נביא. השעה מעניינת. מזכירה משהו. את המשטר הנאצי כאילו אמתי כזה?
2052 – ישבתי. עליתי. עוד התרעה. הפעם ירדתי למפרע אבל כבר חצי שעה לא קורא כלום. דפקו אותי. בינתיים, מכל הקפיצות, אני לא מצליח לעשות כלום. אבל אני יושב מחוץ למקלט וכותב את הגיגיי.
אני רוצה לכתוב היום מה קורה. אח"כ לראות שכתבתי מה-11. גם ליצור עמוד שלתוכו אעתיק את כל הימים, שאוכל להסתכל בנוחות. כלומר גם פוסט כל יום וגם עמוד כולל.
אז מה היה לנו היום? מה שכתבתי, ועוד ככה:
הטלביזיה האירנית הופצצה באמצע שידור, ותיבת הדואר המגישה צרחה דברי רהב משטרי ופתאום נפלו עליה דברים. מזמן לא נהניתי ככה.
בכלל. המלחמה התחילה בשישי לפנות בוקר. כבר מאתמול – או לפני? – יש סימנים של התערערות המשטר הנאצי. מסתמן הישג גדול מששת הימים. אבל מלחמה, אתם יודעים. הכל מתהפך תוך יום. נראה.
משעשע אותי שמסתמן ששני החזירים המצחינים, הכתום והסגול, בסוף הם אלה שיורידו את היטלראי. יהיו לי הרבה כובעים לבלוס.
2251 – דיברתי עם ZEE בפוקוסיה. סיפרה לי על איך בקריביים, קולוניה הולנדית לשעבר, כולם שונאים את ההולנדים בגלל מה שעשו ועושים (ניו-קולוניליזם כלכלי), אבל במונדיאל כולם הולנדים.