2142 – הספר מתחיל, כמתוכנן. ראשון ביוני, אחרי גמר גביע האלופות. המשחק שסוגר את 24/25, ופותח את יומן הכדורגל של 25/26.
— טקסט על ההחלטה. ליל הסדר? חצאי הגמר? הגמר?
— ברצלונה. החזרת החשק.
— פסז' – קטאר
— פסז' – מהומות בפאריס
— מרוקו – מהומות
— גיגו. סאלח.
גיגו אוהד כדורגל באמת. אוהד את הפועל תל אביב. לכן שונא את מכבי תל אביב. אוהד את ברצלונה. לכן שונא את ריאל מדריד. בעניין ליברפול – שלחתי לו שאלה את מי הוא שונא – אני מניח שאת יונייטד. מה עם אברטון? רגשות הכדורגל שלו מתועלים לענייני כדורגל בלבד. לא מערב פוליטיקה. פסז' משחקת יותר יפה, אינטר בונקריסטית – אז אהדתו נתונה לפסז'. כמוני, חוץ במקרים קיצוניים כמו פסז'.
סיפרתי לו על זה שהייתי אדיש השנה לאליפות של ליברפול, כי סלאח שם. רקע: סלאח, בהיותו שחקן באזל, התחמק מללחוץ את ידי שחקני מכבי. אז שיהיה ברור – אני לא גזען, ואני לא שונא אותו כי הוא מוסלמי. אני שונא אותו כי הוא מוסלמי מטונף שלא לוחץ ידיים לשחקני קבוצה(!) ישראלית/יהודית.
מה מסתבר? גיגו אוהב אותו כי זה היה אקט נגד מכבי. שום דבר אחר לא משנה. שאלתי אותו אם זה לא משנה לו שסלאח לא לחץ ידיים של אנשים, בגלל שהם כמוהו (כמו גיגו). לא משנה לו. הוא לא טיפש והוא יודע היטב שזה נכון. הוא פשוט רוצה להיות, כשהוא בכדורגל, גם א-פוליטי, וגם פאשיסט צר אופקים שתמיד בעד הקבוצה שלו, ותמיד שונא את האויבים. בלי שכל לא כי אין לו, אלא כי הוא בוחר. אולי עדיף ככה באמת? תשאיר לך פינה בחיים בלי מחשבות ומוסר וסיבוכים, ותהנה ממנה.
אבל גיגו, בכל זאת, הוא לא לחץ ידיים לא כי הם מכבי אלא כי הם אתה. הוא חושב שאתה לא ראוי ללחיצת יד באופן גורף, כי אתה יהודי. או ישראלי. לא חשוב מי אתה ומה אתה. אתה ישרדי, והוא שונא אותך בגלל זה.
טוף, בסדר. מבין אותו. כל עוד הוא יודע שזה מטומטם, זה בסדר מבחינתי.
— מדינות מול קבוצות
לי יש הבדל גדול בין מדינות לקבוצות. במדינות זה שילוב של פוליטיקה וכדורגל. בקבוצות – רק כדורגל. כלומר אם אין משהו קיצוני. כמו הטינופת שנודפת מסלאח, למשל. או הטנופת של הקבוצות המוסלמיות: פסז', סיטי, ניוקאסל. הווייט-וושינג (ככה זה?) שהם עושים בעזרת הכדורגל מבחיל, ואני נגדן ברמה אחרת. שנאה של ממש. וזה קשה, בעיקר בסיטי.
— ככה לא כותבים סיפור.
מצד שני אולי כן… אולי אני מכין פה את הנושאים למעבר מאוחר יותר. מה אני יודע?